טיפול רגשי בתסמיני דיכאון במהלך ולאחר הריון

המצבים במהלך ההריון ולאחר לידה שונים זה מזה במשך השפעתם, במידת העוצמה וההשפעה על חיי היום יום ובאופן שונה בין אשה אחת לאחרת,באופן כללי ניתן לסווג את המצבים הנפשיים לשלושה סוגים.    

1. דכדוך

תופעת הדכדוך לאחר לידה (Blues Post Partum או Baby Blues) היינה שכיחה אצל 50% עד 80% מהנשים במהלך עשרת הימים שלאחר הלידה.

הדכדוך כולל סימפטומים חולפים כמו נטייה לבכי, עצבנות, חרדה, נדודי שינה, חוסר אנרגיה, אובדן תיאבון ותחושה כללית של הצפה רגשית – במיוחד בהקשר של משימות הקשורות בטיפול בתינוק. בדומה לימי ההיריון, את עלולה לסבול משינויים חדים במצבי הרוח עם או בלי סיבה.  

2. דיכאון

מצב חמור יותר מהדכדוך הוא דיכאון אחרי לידה (Postpartum Depression), שפוגע ב־10% עד 15% מהנשים. אם היולדות צעירות מאוד, המספרים גבוהים עוד יותר.

הסימנים השכיחים

מצב רוח ירוד, איבוד עניין בפעילויות שקודם לכן היו אהובות ומהנות, הפרעות בשינה ובאכילה, פעילות יתר או האטה בתפקוד היומיומי, עייפות מתמשכת, תחושת אשמה חזקה או תחושת חוסר ערך, קשיים קוגניטיביים כמו קשיים בריכוז ובקבלת החלטות, מחשבות חוזרות על מוות או על התאבדות.

הסימפטומים הדיכאוניים עלולים להיות מלוּוים גם בסימפטומים של חרדה.

נוסף על כך, מי שסובלת מדיכאון עלולה להפגין חוסר עניין בתינוק, לפחד להיות איתו לבד או, לחלופין, להתעסק איתו באופן מוגזם וכתוצאה מכך לפגוע במנוחתו.

אם חמישה מהסימנים שמנינו כאן מופיעים אצלך, יכול להיות שמדובר בדיכאון לאחר לידה, ובמקרה כזה כדאי להתייעץ ולבקש עזרה.

עוצמת הדיכאון אינה אחידה: בחלק מהמקרים האישה במועקה, לא נהנית מהטיפול בתינוק, והאימהות הופכת בעבורה לדבר טכני. לעיתים היא אף מתלוננת שאינה אוהבת את התינוק, אך ממשיכה לתפקד. במקרים קשים יותר האישה מתקשה לקום מהמיטה, לתפקד בהורות ובכלל.

מעבר לסבל שנגרם לך ולדאגה שבוודאי תתעורר אצל בן הזוג או בת הזוג, במצב כזה נשקפת סכנה לתינוק בשל הזנחה פיזית, דחייה או חסך רגשי, ועלולה להיפגע ההתקשרות בין האם לתינוק, והוא בסיכון מוגבר להפרעות התפתחותיות ונפשיות. 

בסיכון לדיכאון לאחר לידה נמצאות בעיקר נשים בעלות היסטוריה אישית או משפחתית של דיכאון, אך גם מי שנאלצות להתמודד עם בעיות פסיכו־סוציאליות רבות וחמורות או עם קשיים בין־אישיים מתמשכים.

ממחקרים עדכניים עולה כי גם מגפת הקורונה הפכה גורם סיכון, ובמהלכה הוכפל (ואף יותר) שיעור המתמודדות עם דיכאון שלאחר לידה.

3. סימפטומים פסיכוטיים

המצב החמור ביותר הוא דיכאון אחרי לידה שמלוּוה בסימפטומים פסיכוטיים. מדובר בהפרעה נדירה שפוגעת באחת או שתיים מכל אלף יולדות. 

הסימנים השכיחים

במצב הזה סובלת האם הטרייה מתפיסת מציאות לקויה ומפגיעה חמורה בשיפוט, עלולות להופיע הזיות שמיעה או ראייה וכן רעיונות שווא הקשורים בגדלות או בסכנה מהסביבה, למשל מחשבה שהתינוק הוא יצור אלוהי או שטני.

אישה שהוזה עלולה "לקבל הוראות" לפגוע בעצמה או באחרים או להאמין ברעיונות שעלולים לפגוע בתינוק (למשל שתינוקות אינם זקוקים למזון).

מאחר שההפרעה הזאת משבשת את התפקוד באופן חמור, ונשים שסובלות ממנה נמצאות בסיכון גבוה לאובדנות או לפגיעה בתינוק, היא  מחייבת טיפול ללא דיחוי ופעמים רבות מצריכה מסגרת אשפוזית.

דיכאון לידה הוא אירוע בו האשה אינה מסוגלת לעכל ולהכיל את המצב הנפשי במהלך ולאחר ההריון, היא מוטמעת אל תוך פנימיות האשה, שוכנת שם וחוסמת את הזרימה האנרגטית באחת או יותר משבעת המרכזים האנרגטיים המרכזיים הנקראים צ'אקרות אשר נמצאים בגופם של בני האדם.

לכל מרכז אנרגיה מ 7 המרכזים האנרגטיים יש תפקיד חיוני וקריטי המשפיע על התנהלות וטיב החיים של הילד ביום יום ואת זה אפרט בהמשך.

התעלמות ואי טיפולבתסמיני הדיכאון, מאפשרת לדיכאון להמשיך לחסום את המרכזים האנרגטיים, להעמיק בגוף האשה ולהפוך למצב נפשי אקוטי .

כל בני האדם עשויים מאנרגיה, אנרגיה זו היא אנרגיית החיים שאחראית על קיומנו, על היכולת שלנו לחיות ולהתנהל בעולם.

לכל בן אדם יש 7 מרכזים אנרגטיים מרכזיים (הנקראים צ'אקרות) אשר אחראים על הנושאים הבאים:

1. צ'אקרת הבסיס/השורש: אחראית על החיבור של האדם לאדמה, קרקוע ,הישרדות, בטחון.
מיקום – אזור הפיארנום.

הקשר שלנו כבני אדם אל העולם החומרי הוא דרך הצ'אקרה הראשונה.
היא מהווה את הבסיס לשאר פעילותם של שאר הצ'אקרות , לקיומו ולהתפתחותו של האדם מרגע היווצרו.
היא מקרקעת ומחברת אותנו אל האדמה ומעניקה לנו את תחושת הביטחון הבסיסי וליציבות לה אנו זקוקים לצורך התפתחותו של האדם.
בצ'אקרה זו קיימים כל האינסטינקטים ההישרדותיים לצורך ביטחון, אוכל, קורת גג.
השנים הקריטיות של התפתחות צ'אקרת הבסיס היא מרגע הלידה ועד גיל חמש לערך, במידה ולא סופקו בשנים אלו לילד בית חם, ביטחון, אוכל, חיבוק, הדבר יוביל להשפעה קריטית על התפתחותו של האדם בשל העובדה ששאר הצ'אקרות אשר מוזנות דרך צ'אקרת הבסיס לא יתפתחו באופן שלם ונכון.

חוסר איזון וחסימה בצ'אקרה זו עשויים לגרום לפחדנות, כעס, תלות, שיפוטיות והסתכנות יתר בשל חוסר היציבות בחיים.

כאשר צ'אקרת הבסיס מאוזנת הדבר מוביל לקשר עמוק עם האדמה, חיים מלאי עניין, ביטחון, סיפוק וקבלת הסביבה.

2. צ'אקרת המין: אחראית על הפריון, היצירתיות והיצירה שבחיים.
מיקום – 2 אצבעות מתחת לטבור.

צ'אקרת המין היא מרכז המיניות, ההנאה ממין, המודעות והבחירה של מסת הרגשות הקשורות למין.
חוסר איזון בצ'אקרה זו עשויה לגרום לחוסר ביטחון לגביי המיניות שלנו, הדחקת רגשות, דיכוי שמחת חיים.
כאשר צ'אקרת המין מאוזנת הדבר מוביל לשמחת חיים, יכולת לקבל את עצמך ללא חשש כיצד יגיב הסביבה, עוצמה פנימית.

3. צ'אקרת מקלעת השמש: אחראית על הרצון, עיצוב האישיות, הכרת העצמי (אגו).
מיקום – מתחת לסרעפת.

חוסר איזון בצ'אקרת מקלעת השמש עשויה לגרום לרצון לא בריא לשלוט בחייו של האחר, בחיפוש אחרי הצורך בכבוד ובהערכה עצמית מוגזמת וקיצונית עד פגיעה באחר לשם השגת המעמד.

כאשר צ'אקרת מקלעת השמש מאוזנת הדבר יוביל לשלווה והרמוניה פנימית, להכיל ולהתמודד עם רגשותינו, שלמים עם הסביבה ולכבד את רגשותיו של האחר.

4. צ'אקרת הלב: אחראית על האהבה, רגש, חמלה, מסירות.
מיקום – מקביל ללב במרכז הגוף.

אחראית לקשר בין 3 הצ'אקרות התחתונות לעליונות, לחבר בין הרוח לאדמה.
בזכותה ניתנת לנו היכולת להתחבר אל האחר ודרכה להתחבר ליקום כולו ואל האור האלוקי.
זהו המרכז בו מילים, צלילים ומראות מומרים לרגשות ולרגש.

חוסר איזון בצ'אקרת הלב עשויה לגרום לחוויית פחד נטישה, פחד אובדן האהבה ופחד מדחייה.
טיפול בצ'אקרת הלב יוביל לאהבה עצמית, לסלוח, למחול, לחמול, אמפטיה לאחר.

כאשר צ'אקרת הלב מאוזנת, האדם יוכל להשפיע לטובה על שאר הצ'אקרות. היא הופכת להיות ערוץ דרכה הוא מעביר ומקבל את האהבה האלוקית לאדם אחר.

5. צ'אקרת הגרון – אחראית על הדיבור, תקשורת, הבעה עצמית.
מיקום – גרון.

מייצגת את הדימוי העצמי שלנו, מגשרת בין המחשבות, הרגשות, הדחפים והתגובות שלנו.
מספקת את היכולת להתבטא באופן מודע וברור, את הצחוק, הבכי, את רגשות השמחה והאהבה.
צ'אקרת הגרון היא הראשונה מבין 3 הצ'אקרות הגבוהות ומתוך כך מהווה חיבור אל "האני" הגבוהה, אל הנשמה והרוח.

כאשר צ'אקרה הגרון לא מאוזנת, היא תתבטא בקושי בביטוי עצמי, בחוסר הקשבה לגוף, בחוסר איזון בין הרגש למחשבה ואי ביטוי נכון ואמיתי לרגשות ולתחושות ולרצונות שעולות בו מבפנים.
האדם יימצא את עצמו מתקשה לומר לאדם מולו את אשר הוא רוצה ומרגיש מתוך פחד הדחייה וזה יוביל למרירות, לסבל פנימי ומשם להתפרצויות רגשיות.

כאשר צ'אקרת הגרון מאוזנת, האדם יהיה מסוגל לבטא את מחשבותיו, רצונותיו, דעותיו ואת הידע הפנימי שלו בצורה ברורה.
האדם יהיה בעל יכולת לבטא את אישיותו בכל תחום – בלימודים, בעבודה, בחברה, בחיק המשפחה.

6. צ'אקרת העין השלישית – מרכז הפיקוד אשר אחראי על האינטואיציה.
מיקום – מרכז המצח.

הצ'אקרה השישית אחראית לחבר את האדם אל האינטואיציה שלו, אל התת המודע, אל היכולת לחבר בין החוכמה והבינה ולהגיע למודעות עליונה ולדעת ולקבל מסרים והבהרות עליונים בלתי מילוליים.
היא נקראת העין השלישית אשר אומנם אינה נראית אך יש ביכולתה לתקשר לקרוא דרכה את מחשבות האחר.
צ'אקרת העין השלישית היא זו שבעצם מסוגלת להביט פנימה אל תוך מסתורי התת מודע של האדם עצמו ולנתח את מכלול מחשבות האדם ולהסיק מסקנות מדויקות מעבר, לבחון את ההווה ולהעריך את העתיד.
היא מאפשרת לנו להתחבר אל היכולות האל חושיות כגון: היכולת לראות אל תוך פנימיותם של עצמים וגופים, לשמוע צלילים עילאיים מישויות רוחניות ולחוש את האנרגיות השונות כאשר המטפל נוגע בגוף המטופל ובעזרת זה לגלות היכן קיימים חסימות פיזיות בגופו, מתח בשרירים בגופו, אזורים קרים או חמים מדיי.

כאשר צ'אקרה העין השלישית לא מאוזנת, האדם יתחיל לחוות את העולם אך ורק דרך שכלו ודרך ההיגיון, תיאוריות "רוחניות" ייראו לו בלתי הגיוניות ולכל דבר הוא יהיה חייב הוכחות הגיוניות וברורות מכלל החושים כמו ראיה, שמיעה כדי להבין ולקבל את החיים.
החיים יהפכו ללחימה אינסופית נגד "החיים", דבר זה יביא אותו להרגשת חוסר קרקוע לאדמה, חוסר הבנה למסרים המתקבלים דרך האינטואיציה, חוסר בטחון ופחד מפני העתיד, עצבות ועצבנות.

כאשר צ'אקרת העין השלישית מאוזנת, האדם יחוש שהיכולת השכלית והאינטלקטואלית שלו נפתחת לעולמות חדשים, הוא יחוש חיבור בין עולם החומר והרוח ממנה הוא יתחיל לקבל מסרים מהדעת ובכך לתקן בגלגול הזה את הנשמה ששוכנת בו.
במצב זה האדם יתחיל לחוות את החיים ברמות עונג ושחרור בלתי נתפסים.
היכולת שלו לתקשר עם כל עולם החי, הצומח ואף הדומם יהפכו לדרך חיים.

7. צ'אקרת הכתר – אחראית על חכמת האדם, בינה, רוחניות ותבונה.
מיקום הצ'אקרה – כיפת הגולגולת.

צ'אקרת הכתר מהווה את מאגר המידע האין סופי שדרכה אנו מאפשרים לאור ולאהבה האין סופית לחדור דרכנו ולהאיר את נפשנו ורוחנו באור של ריפוי ואהבה.
האור הנכנס דרך צ'אקרת הכתר ממלאים את כל שאר הצ'אקרות באנרגיה ומחברים אותם אל מקור החיים, האור האלוקי.
היא מחברת אותנו לרבדים הגבוהים של המודעות והרוחניות של קיומו של האור האלוקי והמשמעות והיעוד שלנו בעולם הזה.

כאשר צ'אקרת הכתר לא מאוזנת, האדם יחוש חסר ייעוד, מבולבל, וללא תכלית בעולם הזה.
האדם יהיה משועמם בחייו ולא פעם השאלה "למה באתי לעולם" תעלה במחשבותיו.
הוא בדרך כלל יהיה בחוסר הרמוניה עם הסובבים אותו, הוא ירגיש חסר בטחון בעצמו וביקום וירגיש שהחיים פועלים לרעתו ולא יוכל להבין את המשמעות הגבוהה של החיים.
כאשר צ'אקרת הכתר מאוזנת ומאפשרת זרימה טובה של אור החיים דרכה לשאר הצ'אקרות, האדם יחווה חיים מלאים בשמחה, בסיפוק, באושר ועושר ונלמד כיצד לזמן באמצעות "מחשבה מייצרת מציאות" את החוויות אותם אנו רוצים לחוות.
נלמד לקחת אחריות על החיים שלנו ולחיות את החיים מתוך שמחה ולא מתוך אשמה והאשמה.

עשר הספירות לפי הקבלה​

טראומה היא אחת הסכנות הנפשיות הכי גדולות שיש בקרב בני האדם כאשר הסממן הכי מסוכן שלה שהיא "לא נראית לעין".
לעיתים יש פגיעות פיסיות בגוף המעידות על הטראומה, אך לרוב היא חבויה בתוכנו כמו סוס טוריאני ואפילו האדם שחווה את הטראומה ונושא אותה בתוכו, לא תמיד מודע לקיומה.

לדוגמא, ילד שנחשף לזוועות מלחמה (סרטונים/באופן פיזי) או ילד שהיה מושפע מהתעללות מינית או חברתית מתמשכת לאורך זמן ללא ידיעת ההורים. 

זה לא משנה כמה הילד הזה היה עם בטחון עצמי או גדל בסביבת הורים תומכים, ילד שלא עבר טיפול נפשי מסודר, בעצם נושא בתוכו את הטראומה ועמה הוא יוצא לחיים (סוס טוריאני).

לפעמים הוא יזכור רגעים מהאירוע וימנע לשוחח על כך בשל הקושי להתמודד עם מה שקרה, לפעמים הוא אף לא יזכור כי המוח יימנע ממנו לעסוק בזה בשל הפגיעות וימנע מהילד לזכור זאת, כך שהטראומה תהפוך להיות פוסט טראומה מודחקת ללא ידיעתו של הילד או של הוריו וללא ידיעת הסביבה הקרובה שלו שתקבל אותו לאחר חווית הטראומה ותמשיך לחיות עמו ולא להבין מדוע התנהגותו השתנתה לרעה.

את ההשלכות של אותה טראומה ששוכנת בנפשו של הילדכמו סוס טוריאני, הוא או הסביבה יתחילו להרגיש במשך השנים לאט לאט, זה יתבטא בהתנהגות שלו שתשתנה לרעה, לעיתים זה עלול להישאר ברמה נמוכה ורק לגרום לנזקים משניים כמו חוסר סבלנות, רגישות לרעשים לאור, לריחות מסוימים, חוסר רצון להנות או ליזום אירועים חברתיים, הסתגרות, בכי, ועוד…

ולפעמים אירוע כזה ששוכן בתוך האדם שנים והפך עם השנים לפוסט טראומה עלול ברגע להופך מאירוע רגיל להתפרצות קיצונית כמו התפרצות הר געש אשר עלולה להיות כל כך עוצמתית שעלולה להצית בהם את הטראומה ולהביא את עצמם ליטול בידם את חייהם בשל חוסר היכולת לשאת את הלחץ הנפשי עמו הם מתמודדים.

הורי ילד שמקבלים מסרים מהסביבה שהם חשים שינויים לרעה בדרך התנהגותו של ילדם והם לא מטפלים בבעיה, עלולים למצוא בעתיד את הילד מתבגר ויוצא לחיים עם מטענים לא פשוטים אשר עלולים לפגוע להם בחיים האישיים, בזוגיות, בעבודה ובאופן כללי בחייו.
הנושא קריטי מאוד כשמדובר בילדים שנחשפו בגילאים צעירים לטראומות שלא טופלו וחייהם עוד לפניהם.